בלוג

תחום העבודה עם ג’לים בימינו הפך למורכב הרבה יותר מבעבר כיוון שהציפייה/דרישה היא ליתרונות רבים יותר, ודרישה להיות מתוחכמים יותר ומכאן גם הגישה ש”ג’ל הוא ג’ל” אינה רלבנטית  יותר.

פורמולות הג’ל המודרניות הינם תערובות כימיות המכילות חומרים באיזון כימי עדין ומותאמים לתחרות בשוק. כאשר מופר איזון זה, ע”י ערבוב בין מוצרים שונים, עלולות להיגרם תקלות, המקרה הטוב (התרוממות ג’ל) ויש פוגעניות ומזיקות.

לכן אם יש אי וודאות – או בהעדר הוראות יצרן, יש להימנע מערבוב חומרים.

התקלות/בעיות הנוצרות מערבוב  חומרים, הן תוצאה של מספר גורמים:

1. סוגי הג’לים (קשיחים / גמישים, סינתטי/מינראלי, סיליקוני/ טפלון)
2. שיטות עבודה נדרשות עם החומר
3. עובי ויחס בין הכמויות, על הציפורן (בסיס דק-חברה X, וצבעים-חברה Y)

במקרה הטוב, הנזק הקל ביותר הוא רמת ביצוע נמוכה של החומר שימנע מהלקוחה ליהנות ממנו ובמקרה הגרוע נזק לרקמה הטבעית ונזק לשמה הטוב של בעלת המקצוע.

למה בעצם אסור ?

כדי להבין למה אסור יש להבין כי תערובות הג’ל השונות (בסיס או צבע), הם בעלי הרכב כימי שונה. בכל פירמה, ריכוז המרכיבים הדומיננטיים שונה ובעת מפגש בין החומרים, בחומרים השונים, מופר האיזון הכימי, בשל חוסר התאמה ועשוי לגרום לריאקציה כימית שבמקרה הטוב (במיידי) יתבטא בהתכווצות / התנפחות החומר ובמקרים אחרים ריאקציות שלא מורגשות במיידי, אלא צצות לאחר תקופה (הרס איטי / עיוות וכו..).

אי התאמה כימית בין ג’לים אינה קשורה בהכרח לטיב הג’ל או איכותו, זוהי בעיה כימית שעלולה להתרחש גם בין 2 ג’לים בעלי איכות גבוהה מאותו יצרן.

ברור שקיימים ג’לים המתאימים לשימושים שונים אולם ככל שתחום הציפורניים מתפתח והתחרות בו גדלה ואיתו גם ההיצע והבלבול, יש לשים לב יותר לתכולת המרכיבים (בגב הבקבוק) והוראות היצרן בטרם נכניס אותו לשימוש בסלון ונמרח ללקוחות.

ככלל, ידוע שכל מוצר המציג את רשימת המרכיבים על גבי המוצר, יותר בטוח ומשדר אמינות בשל שקיפות מלאה.

קיימים ג’לים בעלי יכולות כנ”ל, הנמצאים בשימוש מיוחד, בהם היתרונות מצדיקים את מחירם הגבוה.

בהעדר הבנה כימית, השיקולים העיקריים הם צמיגות, עמידות, קצב התפרקות.

לסיכום

המסקנה היא כי במידת האפשר, רצוי וכדאי שלא לערבב בין סוגי ג’לים שונים גם אם מדובר בג’לים בעלי תפקוד דומה (למשל בסיסים שונים).

יש לזכור כי ערבוב ג’לים מסוגים שאינם מתאימים, עלול לפגום בעסק ולהשפיע על התפתחותו העתידית.

הנושא הראשון שאני רוצה להסביר עליו זה מנורת ה-LED – לב העניין בעסק שלנו, שבלעדיו אי אפשר לעשות הרבה אז מה אנו יודעות עליה ?

אחרי מנורת ה-UV הגיעה תאורת הלד, טכנולוגיה הכי מתקדמת בתאורה בכלל !

המנורה המשמשת לייבוש לק ג’ל עשויה נורות לד מובנה, המותקנות בעת הרכבת המנורה במפעל ואינן ניתנות להחלפה.

למה מנורת הלד נחשבת לירוקה וידידותית ?

– היא יעילה בצריכת אנרגיה – צורכת מתח נמוך יותר מאשר תאורת הניאון

והמשמעות של זה: פחות פליטת גזי חממה ופחות זיהום.

– חסכון עצום בהוצאות החשמל.

– צורת ההארה מרוכזת ביותר.

– לא מחממת ולכן גם חסכונית בהוצאות קירור.

– אינה פולטת קרינה אולטרה סגולה.

– אינה מכילה כספית.

– עמידה בפני זעזועים ותנודות, ויכולה לפעול בסביבות קרות מאוד.

– אור לבן – לא פוגע בעור ובעיניים ולא צורב.

– תאורה יציבה פועלת ברציפות ואינה מהבהבת (חשוב מאוד למי שעובד שעות רבות).

כאשר רוכשים מנורה באינטרנט, כדאי לדעת:

1. ראשית שההספק החשמלי הוא 220 (לישראל) ולא 110 (אירופאי).
2. סוג התקע החשמלי – יש סימון בתחתית התמונה.

המלצה חמה היא תמיד לרכוש מספק מקומי, שיחסוך עוגמת נפש בכל הקשור לבטיחות (אישור מכון התקנים) ואחריות (שרות תיקונים), כיוון ש:-

– 99% מהמנורות הנמכרות, בכל האתרים, מיוצרות בסין ובעלות מפרט טכנולוגי עני במיוחד.

– איכות הלד, שונה מיצרן ליצרן.

– מס’ הוואט המצויינת בגב המנורה לא משקפת בהכרח את עוצמת ההארה.

– כמות הנוריות חשוב מאוד.

בגדול, איכות מנורה נקבעת בין היתר ע”י ספק הכח, רמת רכיבי הלד, מבנה גוף התאורה, תומך הקירור ועוד…

*** אלה מקצת הדברים הנבדקים ע”י מכון התקנים הישראלי, לפני כניסתם לארץ.

אורך חיים יעיל, ממוצע, של מנורת ייבוש לק-ג’ל הוא 50,000 דקות עבודה. לאחר מכן, הנורות ימשיכו להאיר אבל ייבוש הלק-ג’ל לא יהיה מלא ויגרור נפילות ג’ל במקרה הטוב או ירקת במקרה אחר.

בפוסט הבא נדון בטעויות נפוצות שקורות במהלך הייבוש והקשר הישיר לנפילות ותקלות. שאלות בנושא, אתן מוזמנות להשאיר בתגובות .

קראו עוד על מנורת לד לייבוש לק ג’ל

קראו גם – למה הג’ל שורף שמכניסים את היד למכונת הייבוש.

אחת המגמות הבולטות במאה ה-21 היא העליה במודעות לזכויות בעלי חיים, בצד המודעות הגוברת לשמירה על בריאות.

צמחונות וטבעונות הן אופציות של סגנון חיים שמיליוני אנשים בעולם המערבי אימצו ותודות למאמצים של אקטיביסטיים כמו גארי יורוסובסקי, יותר ויותר אנשים עושים שינוי בחייהם ובהרגלי התזונה והצריכה שלהם.

לא רק מזון

מסתבר שטבעונות וצמחונות הן תפיסות עולם שחורגות מהתחום הקולינארי ושהשימוש בבעלי חיים והפגיעה בהם, אינו מוגבל רק לתעשיית המזון.
למשל, תעשיית הפרווה והעור שבשנים האחרונות עקב מספר קמפיינים מוצלחים המודעות לבעייותיות בהן גברה ובהרבה מקומות כבר לא מקובל ואפילו אסור לסחור במוצרים אלו, אבל יש תעשיות נוספות בהן נעשה שימוש נרחב בבעלי חיים, לרוב מבלי שהצרכן הסופי יהיה אפילו מודע לעניין.
הדוגמה הכי טובה בהקשר הזה היא תעשיית הטיפוח והקוסמטיקה. כולנו מכירים ומודעים לכך שבתעשיית התרופות מתבצעים ניסויים רבים בבעלי חיים, רובנו אפילו מוכן לקבל את העניין הזה כהכרח בל יגונה – בכל זאת תרופות נועדו להציל חיים.
מה שפחות ידוע בציבור הרחב זו העובדה שניסויים בבעלי חיים, בקנה מידה גדול, נערכים גם בענף הטיפוח והקוסמטיקה.
תמרוקים חדשים נבחנים על בעלי חיים למגוון מטרות ולעיתים מדובר בניסויים מאוד אכזריים.

תו תקן חדש ומיוחד

מאחר שבשונה מתעשיית התרופות קשה להצדיק את הניסויים האלה (שלרוב יהיו להם אלטרנטיבות שאינן  כרוכות בגרימת סבל לבעלי החיים), בשנים האחרונות נעשה מאמץ להגביר את המודעות לעניין הזה ובעיקר לתת זריקת עידוד לחברות קוסמטיקה שנוהגות אחרת.
חברות שנמנעות בביצוע ניסויים בבעלי חיים ונמנעות משימוש בחומרי גלם שמקורם מהחי.
לצורך זה ארגונים ירוקים יצרו תו תקן מיוחד לחברות מכל התחומים שהם ויגן פרנדלי.
היוזמה בישראל החלה ב-2013, כאשר בראשית הדרך רק כ-20 חברות קיבלו את התו המיוחד, היום פועלות בישראל למעלה מ-200 חברות שמתהדרות בתו המיוחד וביניהן, אפשר לציין את חברת ביוסקלפצ’ר מתחום הטיפוח והקוסמטיקה.

בשנים האחרונות עולם עיצוב ובניית הציפורניים בארץ ובעולם עובר סוג של רנסנס. ציפורניים מטופחות ומעוצבות הן היום בגדר מוסכמה שחוצה מגזרים, עדות ומעמדות ואפילו מגדרים.
כחלק מהרנסנס הזה גם המניקור, אמנות טיפוח הציפורניים הוותיקה, חוזר והופך להיות טיפול אסתטי רפואי מועדף ופופולרי, ומרגישים את זה גם כאן, אצלנו, בישראל.
אחרי שזה נאמר ליבת המאמר הזה עוסקת דווקא בצד הפחות נעים של הסיפור, שעלול להעיב ולהכתים את כל הענף שרובו עומד בסטנדרטים בריאים ובטוחים.
במקביל למניקור הקלאסי, המוכר האמין והבטוח, יש גורמים בשוק המציעים טיפול שנודע בכינוי העממי – מניקור רוסי.

לא תמיד חדשנות היא דבר טוב

בשונה מהמניקור הרגיל, בו המטפל מבצע את עיקר הטיפול באמצעות פצירות וכלים ידניים אחרים, מה שמכונה ‘מניקור רוסי’ (ומכונה גם ‘מניקור חשמלי’ או ‘מניקור יבש’) מתבסס על ארסנל של מכונות שיוף חשמליות.
אנחנו מקבלים היום את ערך ה’חדשנות’ כדבר מובן מאליו ואין ספק שכלפי חוץ ומבחינה יחצ”נית המניקור הרוסי ‘החשמלי’ משדר חדשנות בענף המניקור, אך במקרה של המניקור הרוסי לא בטוח שהחדשנות הזו היא דבר חיובי.

מסתבר שמה שמוצג כניקוי עומק נוטה ללכת ‘עמוק מדי’ בטיפולים של מניקור רוסי.
הרציונל במניקור הוא להסיר את שאריות העור המת והיבש בגזרת הציפורניים, וכלל ידוע הוא שיש להימנע מפגיעה ברקמות של עור חי ובריא.
השיטה הזו אמנם מייתרת את הצורך בדחיפה וגזירה אך מסתבר שבהרבה מאוד מקרים השיוף העמוק והמהיר של המיקרו-משייפים הנהוגים במניקור רוסי פוגע גם ברקמות בריאות וזה עלול לייצר שלל בעיות.

מחקר: 91% מהמטופלים סבלו מפגיעה במטריקס

בבסיס הציפורן מצוי השורש שלה המכונה ‘מטריקס’, מדובר באזור קריטי כי בו מתקשחים ונוצרים תאי ציפורן חדשים.
מחקר שעקב במשך 3 שנים אחרי 300 מטופלות ומטופלים שנהגו לעשות טיפולי מניקור רוסי באופן קבוע חשף תופעה מבעיתה.
91% מהמשתתפים במחקר סבלו מפגיעה במטריקס ומתופעות כמו ‘ניוון המטריקס’, פיצולים, רכסים אופקיים וצמיחה איטית.
במקרים קיצוניים נגרמה פגיעה עצבית שנלוו לה כאבים עזים או סף רגישות גבוה וחלק ממשתתפי הסקר סבלו מדלקות.
אצל המטופלים המבוגרים יותר, בעלי מערכת חיסונית חלשה או מצב סוכרתי, הדלקות הללו חוללו סיבוכים נוספים.

זה המקום לציין שבמניקור קלאסי שמבצעים מטפל או מטפלת מוסמכים ומנוסים הפגיעות שתוארו מופיעות באחוזים נמוכים בהרבה, וחלק מהתופעות ממש בטלות בשישים.

המסקנה שלנו: התרחקו מהמניקור הרוסי וחזרו למניקור המוכר והטוב, כי מניקור מנצח לא מחליפים.
מניקור בשיטת ביו סקלפצ’ר הינו מניקור ללא שיוף הציפורן ע”י מכשירים חשמליים וללא פציעה של הציפורן הטבעית.
הטיפול בשיטת ביו-סקלפצ’ר אינו פולשני, אינו כואב ומבטיח לך ציפורן טבעית ובריאה מתחת לג’ל.