ציפורן חודרנית (אוניקוקריפטוזיס), היא בעיה נפוצה.
הכאב הבלתי נסבל של פינת ציפורן חדה, שמפלחת את הבשר (הדלקתי בדר”כ), נוגעת עצבית ומגבילה את יכולת התנועה בהליכה, לרוב אף משתקת תחושה.
ציפורניים מתעגלות המתקמרת לרוב מאופיינות בריקבון, נפוץ בעיקר בקרב הסובלים מבעיות סוכרת, זרימת דם לקויה לפריפריה (קצות אצבעות), או נזק עצבי בכף הרגל או הרגל.
הגורמים למצב זה יכול להיות צמיחה מעוקלת הנוצרת בהשפעת נעליים לוחצות, זרימת דם לקויה לגפיים באנשים הסובלים מסוכרת וליקויי בריאות נוספים, גזירה שגויה של הציפורניים, פציעה או כתוצאה מחבטות (לדוגמא שחקני כדורגל).
נעליים, שיוצרות יותר מדי לחץ על הבוהן יכולות לגרום לציפורן לגדול אל תוך הרקמות המקיפות אותן.
אז איך נמנעים מציפורן חודרנית?
ציפורן חודרנית מובילה לזיהום במהירות.
בוהן חמה במיוחד, אדמומיות ונפיחות סביב הציפורן הם חלק מהתלונות.
יש שמדווחים גם על תחושת “דופק” בבהונות.
ברוב המקרים מתפתחת דלקת זיהומית המחייבת ניקוז מוגלתי והפרשות מוכתמות בדם.
הבחנתם בתסמינים מוקדמים, ועד לפגישה עם הרופא, הנה מספר הנחיות לביצוע בבית.
נתחיל בחיטוי וריכוך האזור המודלק והציפורן על ידי השריית כף הרגל באמבט מים פושרים וסבון אנטיספתי (מומלץ סבון עץ התה) וחצי כוס מלח אפסום (סולפט מגנזיום) בעל תכונות חיטוי וריפוי חתכים וטיפול בדלקות עור, ומסייע בחילוץ הקטע החודרני.
לאחר המתנה בת 10 עד 15 דקות, יש לייבש היטב את כף הרגל והאזור ככל שניתן בלי להכאיב.
הציפורן שספחה נוזלים תהיה רכה משמעותית יותר, עדיין כואב, אבל פחות, וכעת אפשר לגעת בציפורן ולנסות להרים, בעזרת פינצטה, את החלק השקוע, על מנת להחדיר פיסת גזה או מעט צמר גפן (טבול בפולידין) בין הציפורן לאצבע.
יש להימנע מדחיפת יתר.
הקלה תגיע לאחר זמן מה.
על מנת למנוע הישנות המקרה, יש להקפיד על גזירה נכונה (בעזרת כלים איכותיים), כלומר, בקו ישר ולא בצורה מעוגלת המאפיינת את הבוהן.
רצוי לא לגזור קצר מידי והשאירו מעט אורך שימנע התחפרות חוזרת של הציפורן ושייפו קצוות בולטים בעזרת פצירה.
עד להחלמה מלאה, יש לדאוג לאוורור מתאים (סנדלים במידת האפשר) ובהמשך נעלים מרווחות באזור האצבעות וגרביים 100% כותנה, ונשים להימנע מעקבים גבוהים.
קראו גם על – מה מעידות ציפורני הידיים והרגליים שלנו?
