הבוקר הגיעה אלי טכנאית ציפורניים וותיקה עם מקרה קשה של גירודים ואדמומיות בכפות הידיים. זאת לא הפעם הראשונה בה היא או טכנאיות אחרות מתלוננות בפני על תסמינים דומים, כאשר, מקור הבעיה הוא כמעט תמיד זהה: עבודה עם ג’ל וחומרי בנייה של מספר חברות שונות.
אותה הטכנאית פנתה אלי לאחר שעברה כבר בדיקה אצל אלרגולוג והוא שלל תופעה של אלרגיה וקבע שמדובר בתגובה כימית.
מקורה של התגובה הכימית נעוץ במושגים כמו: ריכוז כימיקלים, פליטת אדים ועוד.. ומכיוון שלא מדובר בשיעור כימיה, אין טעם להיכנס להסברים מפוטרים לגבי כל אותם המושגים.
מה שכן, חשוב לי להדגיש זה ששילוב בין חוסר היכרות מעמיקה עם הזרזים (כמו: פריימר וובונדר) בשילוב העובדה שכתוצאה משימוש לא נכון ב-2 חומרים ומעלה עלולה להיווצר ריאקציה, מהווים יחדיו את הסיבה לכך שפגיעות בידיים בקרב טכנאיות הן כה נפוצות.
אז בכדי לנסות ולמנוע ממקרים כאלה להישנות חשוב שכל טכנאית תלמד להכיר בצורה מעמיקה את כל אחד מהחומרים איתם היא עובדת (על מרכיביהם השונים) ותקפיד על עבודה עם מוצרים קבועים של אותה החברה.
חשוב לזכור שידע הוא כוח ומעבר לעובדה שהוא ימנע מהטכנאית את הסיכונים לנזקים בכפות הידיים בגלל לק שמסוכן לבריאות, הוא גם יאפשר לה להשיג תוצאות טובות יותר אצל הלקוחות – ולקוחות מרוצות הן לקוחות חוזרות!
לסיכום,
זה נכון שהיצע רחב של חומרים נתפס כמשהו שיכול להרשים את הלקוחות, אבל, כפי שהבנו מהמקרה, היצע שכזה גם טומן בחובו לא מעט סיכונים.
לכן, חשוב שכל טכנאית תקפיד לעבוד עם סדרת מוצרים קבועה ואיכותית, שהיא יכולה לדעת במאת האחוזים שהשימוש בה לא טומן בחובו פוטנציאל לנזק – אז אולי היצע החומרים יהיה פחות מרשים, אבל העבודה תהיה יותר בטיחותית והתוצאה יותר איכותית!
ואם שאלת את עצמך האם כדאי לשים לק ג’ל אחרי פטרת ציפורניים? היכנסי לקרוא את המאמר.
